רשלנות רפואית בלידה – מה ההורים צריכים לדעת

לידה היא לרוב אחד הרגעים המרגשים והמאושרים בחיי משפחה. זוג הורים מצפה בכיליון עיניים לבואו של תינוק חדש לעולם, ומפקיד את מבטחו בידי הצוותים הרפואיים בבית החולים. למרבה הצער, למרות שרוב הלידות עוברות בשלום וללא אירועים מיוחדים, לעיתים מתרחשים סיבוכים או טעויות מצערות. במקרים מסוימים, טעויות אלו או מחדלים של הצוות הרפואי עלולים להוביל לפגיעה ביולדת או בתינוק. מצב כזה מכונה רשלנות רפואית בלידה. מאמר זה נועד להסביר להורים מהי רשלנות רפואית בלידה, מהם הסימנים האפשריים, ומה כדאי לעשות במקרה שיש חשד כזה. המטרה היא לספק מידע ברור ופשוט כדי לעזור לכם להבין נושא מורכב זה, שהוא כל כך קריטי כאשר מדובר בבריאות ובטחון היקרים לכם מכל.

מהי בעצם רשלנות רפואית בלידה?

המונח רשלנות רפואית בלידה מתייחס למצב שבו צוות רפואי (רופאים, אחיות, מיילדות וכל גורם רפואי אחר המעורב בתהליך) לא פעל על פי הסטנדרטים הרפואיים המקובלים והסבירים באותן נסיבות, וכתוצאה מכך נגרם נזק ליולדת או ליילוד. חשוב להבין שתוצאה לא טובה של לידה, כואבת ומצערת ככל שתהיה, אינה אוטומטית בגדר רשלנות. רפואה אינה מדע מדויק לחלוטין, ולעיתים סיבוכים יכולים להתרחש גם כאשר הצוות הרפואי פעל באופן תקין ומקצועי לחלוטין. רשלנות מתרחשת כאשר ישנה סטייה מהתנהלות רפואית סבירה ומקובלת, וסטייה זו היא שגרמה לנזק.

אפשר לחשוב על זה כמו כל מקצוע אחר – לכל מקצוע יש כללים ונהלים. אם איש מקצוע סוטה מהכללים האלה באופן משמעותי וגורם נזק ללקוח שלו, זו יכולה להיות רשלנות. ברפואה, הכללים הם הסטנדרטים הרפואיים המקובלים. סוגים של רשלנות רפואית בלידה יכולים לכלול, למשל, אבחון מאוחר מדי, טיפול שגוי, אי מעקב מספק, אי הפניה לבדיקות נחוצות, או טעות בביצוע פרוצדורה רפואית.

מדוע רשלנות רפואית בלידה היא נושא מורכב ורגיש?

הלידה היא תהליך ייחודי בכמה מובנים, מה שהופך את הטיפול הרפואי במהלכה למאתגר במיוחד ואת סוגיית הרשלנות למורכבת:

• שני מטופלים בו זמנית: הצוות הרפואי אחראי לבריאותה של היולדת וגם לבריאותו של התינוק. לעיתים יש צורך לקבל החלטות מהירות שמשפיעות על שניהם.
• תהליך דינמי ובלתי צפוי: הלידה יכולה להתפתח במהירות ולעיתים קרובות מתרחשים בה שינויים וסיבוכים בלתי צפויים המחייבים תגובה מהירה ומושכלת.
• לחץ זמן: במצבי חירום בלידה, לצוות יש לרוב דקות ספורות בלבד לקבל החלטות קריטיות ולבצע פעולות מצילות חיים. לחץ זה עלול להגביר את הסיכון לטעויות.
• השלכות לטווח ארוך: פגיעה בתינוק במהלך הלידה עלולה להיות בעלת השלכות קשות לכל החיים, הדורשות טיפולים ותמיכה מתמשכים ויקרים.

בגלל מורכבות זו, כאשר מדברים על רשלנות רפואית בלידה, יש לבדוק היטב האם הנזק נגרם כתוצאה מכשל בשיקול דעת או בפעולה שהיה ניתן למנוע אותה אם הצוות היה פועל אחרת, או שהנזק נגרם למרות התנהלות תקינה של הצוות, כחלק מסיכון טבעי של הלידה.

דוגמאות נפוצות למצבים שעלולים להיחשב כרשלנות רפואית בלידה

כדי להמחיש טוב יותר את הנושא, הנה כמה דוגמאות למצבים נפוצים שבהם עלולה לעלות טענה של רשלנות רפואית בלידה. חשוב לזכור שכל מקרה נבדק לגופו, ודוגמאות אלו אינן רשימה ממצה או קביעה משפטית:

רשלנות רפואית במהלך ההריון

למרות שהלידה היא שיא התהליך, לעיתים מקור הבעיה הוא כבר במעקב ההריון.

• אי אבחון או אבחון מאוחר של מצבים מסוכנים: לדוגמה, אי אבחון של סוכרת הריונית שאינה מאוזנת, יתר לחץ דם הריוני (רעלת הריון), זיהומים אצל האם (כמו סטרפטוקוק B), או בעיות התפתחות קשות אצל העובר שדורשות מעקב מיוחד או התערבות. אם אי האבחון או האבחון המאוחר גרמו לנזק, זו עלולה להיות רשלנות רפואית בהריון שמשפיעה על הלידה או תוצאותיה.
• פענוח שגוי של בדיקות: טעות בקריאת תוצאות אולטרסאונד, בדיקות דם, ניטור עוברי או בדיקות גנטיות, שהובילה להחלטות טיפוליות שגויות.

רשלנות רפואית במהלך הלידה עצמה

זהו השלב הקריטי ביותר, בו מתרחשים רוב המקרים הקשורים לרשלנות רפואית בלידה.

• כשל או איחור בניטור העובר: אי חיבור למכשור ניטור קצב לב עוברי (מוניטור), אי מעקב אחר תוצאות הניטור או פענוח שגוי של הניטור. מצב זה קריטי במיוחד כאשר הניטור מראה סימני מצוקה עוברית, כמו ירידות בקצב הלב, והצוות הרפואי לא מזהה זאת או לא מגיב בזמן. תגובה מאוחרת למצוקה עוברית עלולה לגרום לנזק מוחי לתינוק עקב חוסר חמצן.
• איחור בקבלת החלטה על לידה קיסרית (ניתוח קיסרי): במקרים של מצוקה עוברית או כאשר הלידה מתקדמת בצורה מסוכנת, יש צורך לבצע ניתוח קיסרי בהקדם. איחור משמעותי בקבלת החלטה זו, או איחור בביצוע הניתוח עצמו, עלול לגרום לנזק חמור לתינוק. איחור כזה עשוי להיות מוגדר כרשלנות רפואית בלידה.
• שימוש לא נכון במכשור לידה: שימוש לא נכון במכשיר ואקום או מלקחיים כדי לסייע בחילוץ התינוק עלול לגרום לחבלות קשות אצל התינוק (שברים בגולגולת, שטפי דם, פגיעה עצבית) או אצל האם (קרעים נרחבים).
• טיפול שגוי במצבים מיוחדים בלידה: למשל, טיפול לא נכון במצב של "כליאת כתפיים" (כאשר כתף התינוק נתקעת לאחר שהראש יצא), או ב"צניחת חבל הטבור" (כאשר חבל הטבור יוצא לפני התינוק). מצבים אלו דורשים תגובה מיידית ומיומנת ביותר. טיפול שגוי או איחור בטיפול עלולים לגרום לחוסר חמצן חמור.
• טעויות במתן תרופות או באפידורל: מתן מינון שגוי של פיטוצין (חומר המזרז צירים), או טעויות בהרדמה אפידורלית שגורמות לנזק עצבי לאם.

רשלנות רפואית לאחר הלידה

גם לאחר שהתינוק נולד, הצוות הרפואי ממשיך להיות אחראי לבריאות האם והתינוק.

• אי טיפול בזמן בדימום נרחב אצל האם: דימום אחרי לידה הוא מצב מסוכן שיכול להתפתח במהירות. אי זיהוי בזמן או אי טיפול מתאים ויעיל בדימום כזה עלול לסכן את חיי האם.
• אי זיהוי וטיפול בזיהומים: זיהומים אצל האם (למשל, ברחם) או אצל התינוק (למשל, ספסיס) עלולים להתפתח במהירות. אי זיהוי הסימנים הראשונים ומתן טיפול אנטיביוטי מתאים בזמן עלול לגרום לנזק בלתי הפיך או למוות.
• מעקב לקוי אחר מצב התינוק לאחר הלידה: אי זיהוי סימני מצוקה אצל התינוק (כמו קשיי נשימה, ירידה ברמת סוכר, צהבת קשה) או אי ביצוע בדיקות נחוצות בזמן.

אילו סוגי נזקים עלולים להיגרם כתוצאה מרשלנות רפואית בלידה?

הנזקים שעלולים להיגרם כתוצאה מרשלנות רפואית בלידה יכולים להיות קלים יחסית, אך לצערינו, במקרים רבים הם קשים ומשנים חיים. הנזקים יכולים לפגוע בתינוק או באם:

נזקים לתינוק:

• פגיעה מוחית: זהו אחד החששות הגדולים ביותר. חוסר חמצן למוח במהלך הלידה, עקב איחור בתגובה למצוקה עוברית או טיפול שגוי אחר, עלול לגרום לשיתוק מוחין (Cerebral Palsy – CP), הפרעות התפתחותיות, קשיי למידה, אפילפסיה ועוד. פגיעות אלו דורשות לרוב טיפול, שיקום ותמיכה לכל החיים.
• פגיעות עצביות: פגיעה בעצבים במהלך הלידה, כמו פגיעה בעצבי הכתף (Erb's Palsy), לרוב עקב משיכה חזקה מדי או טיפול לא נכון בכליאת כתפיים. פגיעות אלו עלולות לגרום לחולשה או שיתוק ביד הפגועה.
• שברים וחבלות: שברים בעצמות (כמו עצם הבריח או הגולגולת) או שטפי דם, לרוב כתוצאה משימוש לא נכון במכשור לידה או חילוץ אלים.
• זיהומים: זיהומים קשים אצל התינוק שלא זוהו או טופלו בזמן עלולים לגרום לנזק מוחי או איברים אחרים.
• מוות: במקרים הטרגיים ביותר, רשלנות רפואית בלידה עלולה לגרום למותו של התינוק.

נזקים לאם:

• קרעים נרחבים וסיבוכים בניתוחים: קרעים עמוקים באזור הפרינאום (בין הנרתיק לפי הטבעת) שלא תוקנו כהלכה, או סיבוכים מניתוח קיסרי שבוצע באופן שגוי, עלולים לגרום לכאב כרוני, בעיות שליטה בסוגרים, קשיים ביחסי מין ועוד.
• דימום חמור: דימום לאחר לידה שלא טופל בזמן עלול לגרום לנזק לאיברים, צורך במנות דם רבות, ובמקרים קיצוניים לסכנת חיים.
• פגיעה עצבית: כתוצאה ממתן אפידורל שגוי או לחץ ממושך על עצבים במהלך הלידה.
• זיהומים: זיהומים חמורים שלא טופלו בזמן עלולים לגרום לנזק לאיברים פנימיים.
• נזק פסיכולוגי: חווית לידה טראומטית או פגיעה פיזית כתוצאה מרשלנות עלולות לגרום לדיכאון אחרי לידה, הפרעות חרדה ופוסט טראומה.

איך הורים יכולים לחשוד ברשלנות רפואית בלידה?

להורים שאינם אנשי רפואה קשה מאוד לדעת בוודאות אם התרחשה רשלנות רפואית בלידה. לרוב, החשד מתעורר כאשר התוצאה של הלידה שונה באופן קיצוני מהצפוי, כאשר יש תחושה שהדברים לא התנהלו כשורה, או כאשר ההסברים שניתנים על ידי הצוות הרפואי אינם ברורים או מלאים. הנה כמה סימנים שעלולים לעורר חשד:

• תוצאה לא טובה בלתי מוסברת: נזק חמור לתינוק או לאם שאין לו הסבר ברור ומניח את הדעת.
• שינויים דרמטיים ופתאומיים במהלך הלידה: למשל, מעבר מהיר מלידה רגילה שנראית תקינה למצב חירום פתאומי, מבלי שהוסבר מה קרה ומדוע.
• תחושה של אי תקשורת או חוסר הקשבה מצד הצוות: תלונות או חששות שהועלו על ידי היולדת או בן זוגה ולא זכו להתייחסות הולמת.
• הסברים מעורפלים או סותרים: הסברים שונים שניתנים על ידי אנשי צוות שונים לגבי מה שהתרחש.
• אירועים חריגים שתועדו ברשומה הרפואית: אם אתם מצליחים לקבל את התיק הרפואי ורואים בו אירועים שנראים חריגים, כמו שינויים דרמטיים בניטור העוברי שלאחריהם התרחש הניתוח הקיסרי, או תיאור של קשיים משמעותיים במהלך הלידה.
• צורך בהחייאה או טיפול מיוחד בתינוק מיד לאחר הלידה: ציון ציון אפגר נמוך (מבחן שבודק את מצב התינוק בדקות הראשונות), צורך בהנשמה, העברה לפגייה או לטיפול נמרץ.

שוב, חשוב לזכור שסימנים אלו מעלים חשד בלבד. הם אינם מהווים הוכחה לרשלנות רפואית בלידה, אך הם בהחלט סיבה מספיקה לבדיקה מעמיקה יותר.

מה הורים צריכים לעשות אם יש חשד לרשלנות רפואית בלידה?

אם יש לכם חשד שפגיעה בכם או בתינוקכם במהלך הלידה נגרמה כתוצאה מרשלנות רפואית בלידה, ישנם כמה צעדים שחשוב לבצע בהקדם:

1. תעדו הכל: רשמו פרטים רבים ככל האפשר בזמן אמת או סמוך לאירוע: תאריכים ושעות מדויקים, שמות אנשי צוות שזכורים לכם, מה נאמר לכם, מה הרגשתם, אילו פרוצדורות בוצעו, אילו בעיות או סיבוכים עלו, וכל פרט נוסף שנראה לכם רלוונטי. זיכרון דברים יכול לדעוך עם הזמן, ותיעוד כתוב הוא קריטי.
2. בקשו את התיק הרפואי המלא: אתם זכאים לקבל את התיק הרפואי המלא שלכם ושל התינוק מבית החולים ומכל מוסד רפואי אחר שטיפל בכם או בו (קופת חולים, מכונים, בתי חולים שיקומיים וכו'). חשוב לבקש את כל המסמכים, כולל גיליונות מעקב הריון, תיק הלידה, ניטור עוברי (הפסים הארוכים שמודפסים), תיק פגייה/ילודים, סיכומי מחלה, דו"חות ניתוח, דו"חות פתולוגיה (אם נלקחו בדיקות), ועוד. זהו השלב החשוב ביותר, שכן התיק הרפואי הוא הבסיס לכל בדיקה של חשד לרשלנות רפואית בלידה.
3. התייעצו עם עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית: זהו צעד הכרחי. לא כל עורך דין מתאים לטפל במקרים של רשלנות רפואית בלידה. מדובר בתחום הדורש ידע רפואי ומשפטי ספציפי, הבנה של תהליכי לידה, והיכרות עם מומחים רפואיים שיכולים לבחון את המקרה. עורך דין מומחה יידע להדריך אתכם, להשיג את כל החומר הרפואי הנחוץ, ולבחון בעזרת יועצים רפואיים מטעמו (רופאים מומחים בתחום) האם אכן התרחשה רשלנות. התייעצות ראשונית לרוב אינה מחייבת, והיא יכולה לעזור לכם להבין האם יש בסיס לחשד שלכם.

התהליך המשפטי במקרה של רשלנות רפואית בלידה

אם עורך הדין, לאחר שקיבל את התיק הרפואי ונועץ במומחים רפואיים, מגיע למסקנה שיש יסוד סביר לחשד של רשלנות רפואית בלידה, לרוב יגיש תביעה לבית המשפט נגד בית החולים ו/או הצוותים הרפואיים המעורבים.

התהליך המשפטי במקרים של רשלנות רפואית בלידה יכול להיות ארוך ומורכב. הוא כולל לרוב את השלבים הבאים:

• איסוף חומר והגשת תביעה: עורך הדין אוסף את כל החומר הרפואי והראיות האחרות (כמו התיעוד שלכם) ומצרף לתביעה חוות דעת רפואית ממומחה התומכת בטענה לרשלנות.
• כתבי הגנה: הצד הנתבע (בית החולים ו/או הרופאים) יגיש כתב הגנה וגם הוא עשוי לצרף חוות דעת רפואית התומכת בטענתו כי לא הייתה רשלנות.
• הליכים מקדמיים: שלב זה כולל לרוב גילוי מסמכים הדדי, מענה על שאלונים, ולעיתים חקירת עדים במשטרה (אם יש גם היבט פלילי, שפחות שכיח).
• שמיעת עדים: בבית המשפט נשמעים העדים – התובעים, אנשי הצוות הרפואי, והכי חשוב – המומחים הרפואיים מטעם שני הצדדים. המומחים מסבירים לשופט (שאינו רופא) מה היה הסטנדרט הרפואי המקובל, האם הייתה סטייה ממנו, והאם הסטייה היא שגרמה לנזק.
• פסיקת בית המשפט או הסדר פשרה: בסופו של התהליך, בית המשפט מכריע האם התרחשה רשלנות רפואית בלידה והאם נגרם נזק כתוצאה ממנה. אם התשובה חיובית, בית המשפט פוסק פיצוי כספי. לעיתים קרובות, הצדדים מגיעים להסדר פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט, במיוחד במקרים בהם הפגיעה חמורה ונדרשת תמיכה כספית ארוכת טווח.

הפיצוי הכספי במקרה של רשלנות רפואית בלידה נועד לפצות את הנפגע (התינוק או האם) על הנזקים שנגרמו לו. במקרים של פגיעה קשה בתינוק, הפיצוי יכול להיות משמעותי מאוד, שכן הוא מיועד לכיסוי הוצאות רפואיות ושיקומיות עתידיות (טיפולים, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, עזרים מיוחדים), עלויות סיעוד, הפסדי שכר לעתיד (אם הנפגע לא יוכל לעבוד), כאב וסבל, ועוד.

חשוב לדעת: לא כל תוצאה רעה היא רשלנות

כפי שכבר צוין, חשוב להדגיש שוב: לא כל לידה מסובכת או כזו שהסתיימה בתוצאה פחות טובה מעידה על רשלנות רפואית בלידה. לידות רבות מלוות בסיבוכים טבעיים שאינם קשורים להתנהלות הצוות הרפואי. תביעות רשלנות רפואית בלידה מצליחות רק כאשר ניתן להוכיח שלושה דברים מרכזיים:

1. חובת זהירות: הצוות הרפואי היה חייב לדאוג לבריאות האם והתינוק (זה תמיד קיים).
2. הפרת חובת זהירות (רשלנות): הצוות הרפואי סטה באופן משמעותי מהסטנדרט הרפואי המקובל והסביר.
3. קשר סיבתי ונזק: הסטייה מהסטנדרט הרפואי היא שגרמה באופן ישיר לנזק שנגרם לאם או לתינוק. כלומר, אם הצוות היה פועל אחרת, באופן סביר ומקצועי, הנזק היה נמנע או פחות חמור באופן משמעותי.

הוכחת הקשר הסיבתי בין הרשלנות לבין הנזק היא לרוב החלק המורכב והמאתגר ביותר בתביעות רשלנות רפואית בלידה, והיא דורשת כאמור חוות דעת מומחים.

סיכום

לידה היא אירוע משמעותי ורגיש. למרות שרוב הלידות עוברות ללא בעיות מיוחדות, חשוב להיות מודעים לאפשרות של רשלנות רפואית בלידה ומה המשמעות של כך. רשלנות רפואית בלידה מתרחשת כאשר הצוות הרפואי אינו פועל על פי הסטנדרטים המקובלים, והתנהלות זו גורמת נזק ליולדת או לתינוק. נזקים אלו יכולים להיות קשים ובעלי השלכות ארוכות טווח.

אם יש לכם חשש או תחושה שמשהו לא התנהל כשורה במהלך הלידה, ושנגרם נזק לכם או לתינוקכם, אל תהססו. הצעדים החשובים ביותר שאתם כהורים יכולים לעשות הם לתעד בכתב את כל מה שזכור לכם, לבקש ולקבל את מלוא התיק הרפואי שלכם ושל התינוק, ובהקדם האפשרי, לפנות לקבלת ייעוץ מעורך דין שמתמחה באופן ספציפי ברשלנות רפואית בלידה. עורך דין כזה יוכל לבחון את המקרה לעומק בעזרת מומחים רפואיים, ולהגיד לכם האם יש בסיס לתביעה. זכרו, הזמן הוא גורם חשוב, ולתיקים רפואיים יש לפעמים מגבלות זמן (התיישנות) להגשת תביעה.

התמודדות עם פגיעה בלידה היא חוויה קשה רגשית ופיזית. ידיעה והבנה של הזכויות שלכם והאפשרויות העומדות בפניכם במקרה של חשד לרשלנות רפואית בלידה יכולות לסייע לכם להתמודד עם המצב ולקבל את התמיכה, הטיפול והפיצוי הנדרשים כדי להתמודד עם השלכות הפגיעה, במיוחד כאשר מדובר בפגיעה בתינוק הדורשת טיפול לכל החיים.